רגע של קריאה - הנסיכה ובובי הכלבלב
גָּרָה בְּאַרְמוֹן גָּדוֹל וּמְפֹאָר.
כָּל בֹּקֶר הִיא פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת
כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת הֶחָבֵר הַיָּקָר לָהּ בְּיוֹתֵר,
בּוּבִּי הַכְּלַבְלָב.
בּוּבִּי שֶׁלִּי! הִיא קוֹרֵאת לוֹ.
וְהוּא בָּא מִיָּד.
אַתָּה רוֹצֶה לְשַׂחֵק? הִיא שׁוֹאֶלֶת.
וּבּוּבִּי מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ:
הַאוּ, הַאוּ, הַאוּ, כֵּן, כֵּן, כֵּן!
הַנְּסִיכָה לוֹקַחַת כַּדּוּר אָדֹם גָּדוֹל
וְזוֹרֶקֶת אוֹתוֹ רָחוֹק רָחוֹק.
וּבּוּבִּי הַכְּלַבְלָב רָץ
וְחוֹזֵר עִם הַכַּדּוּר.
וְשׁוּב הִיא זוֹרֶקֶת אֶת הַכַּדּוּר הָאָדֹם
רָחוֹק רָחוֹק
וּבּוּבִּי רָץ מַהֵר מַהֵר
וְחוֹזֵר עִם הַכַּדּוּר.
עַד שֶׁבּוּבִּי מִתְעַיֵּף
וּמִתְיַשֵּׁב לְיַד הַנְּסִיכָה.
וְהַנְּסִיכָה שׁוֹאֶלֶת בִּדְאָגָה:
בֻּוּבִּי, אַתָּה רָעֵב?
וּבּוּבִּי מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ:
הַאוּ, הַאוּ, הַאוּ, כֵּן, כֵּן, כֵּן!
