זעקת הגר  

וזעקת הגר נשאה על רוח הקדים

מבקיעה את דרכה אל שמי מרומים

ואבק עצל מילא את משבי השרב הלוהטים

וגרגירי חול – אדישים כמו אש כבשנים

וכשעלתה יבבתה עד שמים

הרימו שרפים גבה או שתים:

הן נועד זה התינוק במדבריות לשלוט,

עתירי מים עתיקים ובארות עמוקות

ובמה חטא הנער תחת השמים?

ואין איש בעולם אשר יחיה בלי מים ..

והישימון כמנהגו: מרעיף אור וצל, לילה ויום

(ונא לא לנסות את ריבון העולם בשעות החום)

ואלוהים נענה לתפילת האם הדוויה – הגר,

ונחלצו אז אם ובנה ממות במדבר

ועוד הודלף כי שלוה מיועדת לצאצאיהם

בארבעת אלפי השנים שלפניהם

ואברהם, כמו נעשה אדיש למתחולל

או שהשליך יהבו על עזרת האל

כאומר: חזקה על ישמעאל שישרוד בצמא

כי הציה דרך חיים היא לו ולא ענש ומפגע ...

אך אנו, השומעים, לקחנו הספור במלוא הרצינות

ולא נגענו במים עד אשר שתה זה הפעוט ...

ויש האומרים כי ידע אברהם בלבו פנימה

את העומד לקרות זמן רב קדימה

עת ינסה זרע ישמעאל לכבוש עולם ומלואו

וכל הנ"ל – אזהרה, שמא ישתנה ויחזור אל קיאו ...

אך לא שיער בן חוה ואיש אל נכון לא ידע

מה עתיד להתרחש בעולם בתום תקופת הרגיעה

וכי עתידים גבולות הממלכות להשתנות

בתוך זמן קצר של מספר אלפי שנות ...

כי שופעים היו המים בכל ממלכות השכנים

ובממלכות המדבר אין שמחות של מים זורמים

ואז, מקרב מלאכי האל מישהו לאט בלאט

כי טרף קל הן אימפריות אלו לכל רובה קשת.

וכל שאר הארועים של דברי הימים

יספרו וילמדו בבוא זמנם בדורות הבאים.