רגע של קריאה
 
למ"ד לאיל"ש
מחקרים בבלשנות שימושית

 

בן - ציון פישלר

כל התחלות קשות - על לשונותיה של האמרה

 

במאמרו 'שפת עבר - שפה חיה' המוקדש 'לתחיית שפתנו ולהרחבתה', יוסף קלוזנר גורס:

       "...ובכל זאת אפשר מאד לתרגם פתגמים אירופים ברוח שפת עבר, אשר גם טעמם יעמוד בם גם נעימים יהיו בעיני המכירים את רוח שפת עבר האמת. עדים לנו תרגומי פתגמים אירופים מעין 'הבטלה אם כל חטאת', 'כל ההתחלות קשות' וכאלה..."

יוסף קלוזנר, 'שפת עבר - שפה חיה', בתוך: אוצר הספרות (עורך: ש"א גראבער), שנה ה', קראקא תרנ"ו, עמ' 94.

 

אף כי אין לנו מחלוקת בדבר קביעתו הראשונה, מוזרה היא בעינינו טענתו שהאמרה השנייה היא תרגומו של פתגם אירופי. גם אם פתגם זה קיים בלטינית Omne initium difficile) ), וממנה עבר לשפות אירופה, אל לנו לשכוח שהוא מופיע אצלנו כבר במכילתא דרבי ישמעאל.

המקור העתיק ביותר שבידנו שבו מופיעה האמרה הוא כתב היד של המכילתא. וכך אנו קוראים בפ' יתרו:

       "...'ועתה אם שמוע תשמע[ו] בקולי' - ועתה קבלו עליכם, שכל התחלות קשות..."

ח"ש האראוויטץ וי"א רבין (עורכים): מכילתא דרבי ישמעאל, מהדורה שנייה (למעשה דפוס צילום של פרנקפורט תרצ"א), ירושלים תש"ך, מסכתא דבחדש, פ' יתרו, עמ' 208.

האמרה נמצאת גם בתוספות למסכת תענית (דף י: ע"ב), סוף ד"ה פסיעה:

       "..ומכאן ואילך כיון דדש דש אי נמי פסיעה ראשונה נוטלת טפי משום דכל התחלות קשות..."

גם רש"י מביאה בפירושו לשמות [יט ה]:

      "..אם עתה תקבלו עליכם יערב עליכם מכאן ואילך שכל התחלות קשות..."  

מ"ר ליהמן, פירוש רש"י על התורה (עפ"י כ"י משנת ר' ...), ניו יורק תשמ"א, עמ' ריג; מקראות גדולות ( Biblia Sacra Hebraica & Chaldaica  ) , באזיליאה 1620, דף פא:ב, ראש טור ב; ח"ד שעוועל: פירוש רש"י על התורה (עפ"י כ"י אוקספורד ומהדורת ברלינר...), ירושלים תשמ"ב, עמ' רלט.

וכך עושה גם בעל ילקוט שמעוני, (המצטט למעשה את המכילתא):

      "..ועתה קבלו עליכם שכל התחלות קשות..."

ר' שמעון אשכנזי (מפרנקפורט), ילקוט התורה הנקרא שמעוני, שאלוניקי רפ"א/ז (1527 - 1521), פ' יתרו, רמז רעו, דף לט:ב, טור ב; קראקא שנ"ו (1596), דף עט:א, טור א.                                                                                                               

 

קדמו לו, לבעל הילקוט, הן ספר לקח טוב והן ספר שכל טוב - ושניהם, כקודמיהם והספרים שעוד נצטט - כל כולם יניקתם מן המכילתא, שהיא כמוזכר לעיל (עד שיגיעו אלינו כתבי - יד עתיקים יותר שיסתרו ממצא זה) המקור הקדום ביותר.

    "...ועתה אם שמוע תשמעו בקלי - (כב) אמר להם כל התחלות קשות..."                                                       

רבינו טוביה בר' אליעזר, מדרש לקח טוב המכונה פסיקתא זוטרתא על ספר בראשית ושמות, (ההדיר ר' שלמה בובר), ווילנא תרמ"ד, שמות יט ה (דף סד:א). החיבור נכתב כנראה בשנת ד'תתנ"ז (1097);

 

   "...ועתה אם שמע תשמעו - (כז) קבלו עליכם שכל התחלות קשות..."   

רבינו מנחם בר' שלמה, מדרש שכל טוב על ספר בראשית ושמות, (ההדיר ר' שלמה בובר), ברלין תרס"א ,חלק ב, שמות, יתרו ה, עמ' 339. כתיבת החיבור נסתיימה בשנת ד'תתצ"ט (1139).

סימוכין לקריאה זו [תְּחִלוֹת] אנו מוצאים במכילתא דרשב"י שם המילה בלתי מיודעת:   

     "...ד"א [דבר אחר] אם שמוע תשמעו בקולי מלמד שכל תחלות קשות".

ד"צ האפפמאנן (מהדיר), מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי על ספר שמות, פראנקפורט תרס"ה, עמ' 95.

הוא הדין למדרש הגדול [מדרש תימני] המביא טקסט זהה:

     "...ד"א אם שמוע תשמעו בקולי, מלמד שכל תחלות קשות..."

מדרש הגדול (מהדורת מרגליות), ירושלים תשט"ז, פ' יתרו ה, עמ' שעט.

 

וכך גם הדברים המובאים בספר תנא דבי אליהו, שבו המילה מנוקדת בחיריק מלא:   

     "...למה ישראל דומין בעולם הזה בפני אביהן שבשמים? - לאילה זו שמעוברת בצער ויולדת בצער שכל תחילות קשות שנאמר..."

ספר תנא דבי אליהו , ויניציאה שנ"ח (1598) , פרק ב (ושם ט"ד: פקר[!] א), דף ה:א.

 

וכן אף בכתב יד (מהמאה השלוש עשרה) של המכילתא דרבי ישמעאל:

    "...עכשיו[!] קבלו עליכם שכל התחילות קשות..."

כ"י אוקספורד 151.

ואלה דברי המאירי (חי במאה השלוש - עשרה):

   "...ויש מפרשים בפירוש לא ליפתח דוקא בתחלת מסכתא, ומשום דכל התחלות קשות חשש שמא ימשך אחריה..."

ר' מנחם בר' שלמה לבית מאיר (המכונה המאירי), בית הבחירה על מסכת פסחים, דף ד:א, עמ' יא.

והנה דברי התנצלותו של המשורר הקראי משה בר אברהם דרעי המודה שאינו בקי במלאכת השיר כי אלה צעדיו הראשונים בתחום זה:

     "...כִּי זֺאת תְּחִלָּתוֹ בְּמַחְבָּרוֹת וְאַתֶּם יוֹדְעִים כִּי כָל תְּחִלּוֹת קָשוֹת".

משה בר אברהם דרעי (חי במאה השתים עשרה):"מַחְבֶּרֶת נֺא אָמוֹן וּמִצְרָיִם" (יוצאת לאור בפעם הראשונה על ידי   י' דוידסון), בתוך: מדעי היהדות, ספר ב, ירושלים תרפ"ז, עמ' 300.

 

וכך מפרש ר' צדוק הכהן מלובלין את המובא במדרש בראשית רבה, פ' תולדות:

    "...וזה מ"ש [מה שאמרו] [אבל ה]צדיקים [ע"י ש]תחילתן יסורין וסופן שלוה (בראשית רבה סו, ה) פי'[רוש] בכל דבר וכל מדה טובה וענין טוב תחילת הכניסה בו הוא בצער בטעם כל התחלות קשות..."

רבינו צדוק הכהן, צדקת הצדיק, לובלין 1902, סימן קע, עמ' 58, טור א.

עגנון מביא את המכילתא פעם כלשונה וכאיוּתהּ ופעם באיות 'מסייע':

       א) "...ועתה קבלו עליכם שכל התחלות קשות..."

       ב) "...דבר אחר, אם שמוע תשמעו בקולי, מלמד שכל תחילות קשות, התחיל אדם לשמוע הכל נוח לו..."

ש"י עגנון, אתם ראיתם, ירושלים תשי"ח - ט, ספר ראשון (פרשת מתן תורה), עמ' עט ועמ' ע; מהדורת תשנ"ה, עמ' עה.

 

אף השל"ה משתמש באמרה, וכיוון שביחיד היא אוּיתה בחיריק, מותר להניח שאף ברבים היא נהגית כך:

     "...וזהו ענין כל התחלות קשות, וצדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה..."

ר' ישעיה בר' אברהם הורוויץ, שני לוחות הברית, חיפה תשנ"ב, פ' מצה שמורה, סימן ריד, עמ' קסא, טור ב; דפוס ראשון: אמשטרדם תט (1649).

 

 

 

 



 
 

סל קניות

סל הקניות ריק!