רגע של קריאה
מלאך בכנפים שחורות
מילן ריכטר
מַשֶּׁהוּ קִלְקַלְתָּ בְּרֵאשִׁית,
אַחַת הַהֲבָרוֹת, אַחַת הַמִּלִּים, אֵיזֶה צְלִיל וְעַכְשָׁו הַשִׁיר טַעֲמוֹ תָּפֵל כְּמוֹ לִפְתָּן שֶׁל תּוּת גִּנָּה שֶׁהֶעֱלָה עֹבֶשׁ.
מִישֶׁהוּ קִלְקֵל אוֹתוֹ בְּרֵאשִׁית,
הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, זוּג הַכְּרוֹמוֹזוֹמִים הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְעַכְשָׁו הַשִׁיר קָבוּר כְּמוֹ טָלִית בְּקֶבֶר אַחִים.
מַשֶּׁהוּ קִלְקַלְתָּ בְּרֵאשִׁית,
הִתְחַתַּנְתָּ, הִתְגָּרַשְׁתָּ, וְעַכְשָׁו הַשִׁיר גָּנוּב כְּבֵן שֶׁנִּגְנַב לוֹ אָבִיו כְּאָב שֶׁנִּגְנַב לוֹ בְּנוֹ.
מִישֶׁהוּ קִלְקֵל אוֹתךָ בְּרֵאשִׁית
לֹא הֶעֱנִיק לְךָ לֹא מַרְפְּקִים חַדִּים וְלֹא מַצְפּוּן קֵהֶה, וְעַכְשָׁו מַצָּבוֹ שֶׁל הַשִׁיר גָּרוּעַ כְּשֶׁל לֵצָן שֶׁאָמַר לַאֲדוֹנוֹ תָּמִיד אֶת הָאֱמֶת.
הַשִׁיר מְקֻלְקָל,
חָסֵר לוֹ דְּבַר-מַה, שׁוּב לֹא תּוּכַל לְשַׁנוֹת בּוֹ מְאוּם, כְּמוֹ שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְשַׁנוֹת עוֹד אֶת חַיֶּיךָ, אֶת אֲבוֹתֶיךָ, אֶת הַתּוֹלָדוֹת. זֶהוּ זֶה.
תּוּת גִּנָּה בְּסֻכָּר תּוֹסֵס.
מַה שֶׁכָּתַבְתָּ
שׁוּב לֹא נִתָּן לְנַטְרְלוֹ
כְּמוֹ אֶת הָעֹפֶרֶת בְּמֵחַ הָעֲצָמוֹת, הוּא נוֹעַד לְהֵהָרֵס כְּכַן שָׁלוּחַ שֶׁל טִיל. אֵין בְּיָדְךָ לְשַנּוֹתוֹ, אִישׁ לֹא מַשְׁחִית, אִישׁ לֹא מְשַׁפֵּר אוֹתוֹ, כָּמוֹהוּ כְּמוֹ מַעֲרֶכֶת חַיֵּינוּ: הַנְּשִׁימָה, חִלּוּף הֶחֳמָרִים, הַמַּצְפּוּן.
מַה שֶׁכָּתַבְתָּ
נוֹשֵׂא אֶת הַגֵּנִים שֶׁלְּךָ, הוּא מִקְּבוּצַת הַדָּם שֶׁלְּךָ, וְאִלּוּ בֵּין הַבְּרִיּוֹת הוּא עוֹלֶה וְצוֹמֵחַ בְּדֶרֶךְ מִשֶּלּוֹ, לֹא, בְּדֶרֶךְ שֶׁלָּהֶם. יֵשׁ שֶׁהוּא טוֹב-לֵב, יֵשׁ שֶׁהוּא חַתְרָן, יֵשׁ שֶׁהוּא פֶּרְוֶרְטִי, יֵשׁ שֶׁהוּא טָהוֹר. הוּא יָכוֹל לְהִתְכַּחֵשׁ לְךָ, לִבְגֹד בְּךָ, כְּדֶרֶךְ יְלָדִים מִדֵּי פַּעַם בְּהִכָּנְעָם לְתַעֲמוּלַת הַחוֹתֶנֶת שֶּלָּנוּ.
הַשְׁגֵחַ עַל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה!
הִיא שִׁיר בִּכְתָב עוֹדוֹ לַח. מִישֶׁהוּ עָלוּל לְטַשְׁטֵשׁ אֶת שׁוּרוֹת הַכְּתָב הַנְּקִיּוֹת…
אַךְ לְעוֹלָם אֵין לְהַפְרִיד בֵּינֵיכֶם,
וּמַה שֶׁהִיא שׁוֹבֶרֶת לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁהוּא לְפִגּוּם שֶּל אַהֲבָתְךָ. |