שִׁירָה הִרְגִּישָׁה שֶׁהָאֶפְרוֹחִים שֶׁבּוֹקְעִים מִן הַבֵּיצִים הֵם הַיְּלָדִים שֶׁלָּהּ. אֲבָל פִּתְאוֹם הִתְפַּלְּאָה: מָה זֶה? אֵיזֶה מִין אֶפְרוֹחִים אֵלֶּה? עִם פְּלוּמָה צְהֻבָּה וְלֹא עִם פְּלוּמָה צִבְעוֹנִית כְּמוֹ שֶׁהִיא בִּקְּשָׁה! וְאֵיזֶה מִין מַקּוֹר יֵשׁ לָהֶם - רָחָב שֶׁכָּזֶה!
"אַבָּא, אֲנִי לֹא רוֹצָה אֶפְרוֹחִים כָּאֵלֶּה כְּלָל וּכְלָל," קָרְאָה שִׁירָה בְּאַכְזָבָה.
"אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַפְתָּעָה. זֹאת הַהַפְתָּעָה. יֵשׁ לָךְ אֶפְרוֹחִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם לְאַף אֶחָד. הֵם יִהְיוּ יָפִים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ לְסַבָּא כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד," עָנָה לָהּ אַבָּא, וְהִסְבִּיר:
"אֵלֶּה אֶפְרוֹחִים שֶׁל אַוָּזִים, וְאַתְּ עוֹד תִּרְאִי כַּמָּה יָפִים יִהְיוּ כְּשֶׁיִּגְדְלוּ, וְתֹאֲהַבִי אוֹתָם."
בְּתוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת בָּקְעוּ כָּל הָאֶפְרוֹחִים מִן הַבֵּיצִים מוּל עֵינֶיהָ הַדּוֹמְעוֹת שֶׁל שִׁירָה, וְהִיא הָלְכָה הַבַּיְתָה וּבָכְתָה.
