אהיה אשר אהיה - רגע של קריאה
חודש אחד מאוחר יותר
צחי: שלום סול. אני מנסה להתגבר על אחת מהחוויות הנוראיות ביותר שחוויתי בחיי ואני לא לגמרי יודע איך להתמודד עם זה.
חבר קרוב ויקר בשם אלון התאבד לפני כשבועיים. זה היה הלם נוראי ואובדן עצום עבורי, והעובדה שמדובר בהתאבדות הופכת את החוויה לקשה הרבה יותר. אני מניח שאני חש מידה רבה של אשמה, כאילו היה ביכולתי למנוע את האסון, למרות שבאופן רציונאלי אני יודע שלא באמת יכולתי. ואולי זו דרכי לשכנע את עצמי שלא יכולתי לעשות דבר ובכך להקהות את תחושת האשם הנוראית. אלון היה כל כך מוכשר, בחור מבריק עם פוטנציאל אין סופי, כך שאני לא יכול להבין כיצד אדם ברוך כישרונות שכזה יכול לבחור בהתאבדות. הוא היה אדם שהשרה עליצות וחדווה על הסובבים אותו ובעיקר ידע לרגש דרך חושיו המוסיקליים המיוחדים ובעבודתו כ-DJ מקצועי. הייתה לו היכולת לחבר סיפורים דרך אוסף המוזיקה העצום והנדיר שאסף כל חייו ולגרום הנאה רבה לכל מאזיניו עד כדי איבוד תחושה של זמן.
אלון סבל גם ממחלה נפשית. אני מניח שזו הפעם הראשונה בה אני מודה בפני עצמי שאלון סבל ממחלה קשה. אלון עשה שימוש מאסיבי בסמים וצלל לתוך דיכאון נפשי שהלך והעמיק ככל שחלף הזמן. הוא מעולם לא אמר לי באיזה תדירות השתמש בסמים ואני מאמין שגם אני בחרתי לעצום עיניים. הוא בילה את השבועות האחרונים של חייו בביתה של אימו, מתלונן ומאשים את אלוהים ואת כל הסובבים אותו במצב אליו נקלע. בשלב מסוים זה הפך בלתי אפשרי להמשיך ולשמוע את טרוניותיו עד שבשיחתנו האחרונה ממש סירבתי להמשיך ולהאזין לתלונות האין סופיות. אני מרגיש מאוד רע בקשר לכך עכשיו.
לאחר שיחתנו האחרונה סול, נותרתי מבולבל משהו כשאמרת שאין שום משמעות לכך שאנחנו כאן. ועכשיו, לאחר הטרגדיה הנוראית הזאת, לא נראה לי שאני מצליח להבין משהו מכל זה.
סול: צחי, אל תבלבל רגשות עם חיפוש הסיבה לכך שאתה נמצא כאן. מדוע אתם מחפשים תמיד משמעות לסיבת היותכם? אני טוענת שאין משמעות לשאלה מדוע אתה כאן. אתה פשוט כאן כי כך רצה כל היש. ואולם אין בכך כדי למנוע ממך מלקיים חיים בעלי משמעות. אתה מבזבז זמן רב מידי בחיפוש אחר התשובה ה"לא נכונה". אתה כאן וזה הכול. אין לכך שום משמעות. זה פשוט כך. אתה יכול להפוך את הדברים שאתה בוחר לעבור בחיים למשמעותיים וזה נעשה עלי-ידי כך שאתה חווה את חייך במלואם. ברגע שתהפוך את חייך למשמעותיים אתה תגיע להבנה של משמעות החיים.
צחי: אני רוצה לוודא שהבנתי נכון. התשובה לשאלה "מדוע אנחנו כאן" היא "אתם פשוט כאן." ברגע שנקבל זאת נוכל למצוא משמעות בחוויות שאנחנו עוברים כאן. האם זה נכון?
סול: אתה לא צריך לחפש משמעות – המשמעות תגיע אלייך דרך עצם הווייתך. זהו מסע שבו אתה מגלה את מה שכבר נמצא כאן, זה לא משהו שאתה צריך להמציא. אלוהים ברא כבר את הכול. הכול נמצא כבר בתת ההכרה, במימד המחשבות. אתה, כהיבט של אלוהים, יש לך את ההזדמנות לגלות את "המחשבות" האלה ולהביא אותם לידי ביטוי מוחשי במימד הפיזי בשליחותו של כל היש. זהו הייעוד שלך – אתה חלק בלתי נפרד מכל היש. אתה תדע את כל היש כעצמך ולכן תדע שאין משמעות מלבד עצם היותך כאן.
צחי: אז מה שאת אומרת בעצם זה שכל דבר הוא פשוט מה שהוא ואין טוב ורע. מדוע אם כך התאבדותו של אדם משפיעה בעוצמה כה רבה על כל הסובבים אותו? מדוע איננו יכולים לומר "טוב, כך הם פני הדברים" ופשוט להמשיך הלאה?
סול: צחי, אתה יכול לומר כל מה שאתה רוצה. אתה מבלבל בין שני נושאים שונים. שאלתך התייחסה לסיבת היותך כאן. לכך אני עונה אתה פשוט כאן. קבל זאת כך שתוכל להשאיר זאת מאחוריך ולהתקדם למה שחשוב באמת וזה... שאתה כאן!
מכיוון שאתה כאן יש לך הזדמנות ליצור – יצירה קיימת בכל רובד של החיים, גם ברובד שאתה מכנה טוב ורע. כל דבר שאתה עושה הוא יצירה, פשוט מכיוון שאתה מביא לידי ביטוי מוחשי מחשבה או רעיון.
ישנו עולם נוסף לעולם בו אתה פועל כרגע – נסה לראות זאת כעולם שקוף – אינך יכול לראותו, אך האמן לי, הוא קיים. אתה יכול לקחת את המימד הזה ולהביא אותו לידי ביטוי מוחשי בעולם הפיזי באמצעות הבחירות שלך. אדם שלוקח את חייו בידיו זו אחת הבחירות מכל האפשרויות הקיימות בעולם השקוף. זו הייתה הבחירה של אלון ביחד עם כל הסובבים אותו וזה כולל אותך. כל בחירה שאתה עושה גורמת לך להכיר את עצמך טוב יותר. כל חוויה גוררת תגובה וכך נוצרת לך מראה לעולם הסובייקטיבי הפנימי שלך.
אכן זו לא בחירה שאני עצמי הייתי בוחרת, למרות שבחיי כסוליקה, אחת הבחירות שבחרתי הייתה להיהרג על כך שלא מילאתי את משאלתו של אדם אחר. זה היה אקורד הסיום שלי.
צחי, בתצורתך הפיזית, קיבלת חושים ורגשות. אלו הם המדריכים שלך ועליך לעשות בהם שימוש נכון. אתה לא יכול להכחיש את מה שאתה מרגיש שכן בכך תכחיש את מי שאתה. עליך להתעמת עם רגשותיך כדי שתוכל לגלות כמה חשובים או בלתי חשובים הם עבורך.
צחי: סליחה אם אני קצת חוזר על עצמי סול, אבל אלון היה במצב קיצוני של ייאוש ודיכאון. אם באמת אין שום משמעות לקיום שלנו כאן אזי מדוע שלא פשוט "נסיים" את הקיום הזה בנסיבות שכאלה?
סול: אין לך על מה להצטער צחי, אתה מבקש להבין את הנושא טוב יותר ואנחנו נמשיך בדיון עד אשר כך יקרה. נסה יחד עם זאת להבין את הדבר הבא. אין סוף. הקיום מבוסס על מחזור מעגלי ולא על קו ישר. מעגל ממשיך ללא קץ. למעשה כל דבר בממלכת כל היש מתקיים במחזור מעגלי. גם אם אלון נטל את חייו בידיו במובנם הפיזי, הקיום שלו עדיין ממשיך. הוא לא יכול באמת לשים קץ לקיום שלו שכן הוא חלק מאלוהים - כמו כל אחד אחר. אלוהים הוא ההתחלה והסוף והוא פשוט קיים. אתה חייב לקבל את העובדה שבריאת העולם פשוט התרחשה כי כך בחר אלוהים. הווייתך היא למעשה חלק מן הבריאה ולכן אתה מהווה את אחד מהיבטיו של אלוהים - אשר מגלה עבור אלוהים את הסיבה לקיומך כאן. כחלק מן המרקם האנושי אתה מחויב למצוא את הדרך לרמת מודעות גבוהה יותר בשליחותו של אלוהים. אני אגלה לך סוד – ישנו קיצור דרך לרמה הגבוהה יותר באמצעות בחירה בחשיבה חיובית.
צחי: זה עדיין לא מסביר מדוע שלא נשים קץ לחיינו כשאלו הופכים קשים ובלתי נסבלים. כמו שאת אולי יודעת, אני גדלתי בסביבה דתית ועל-פי הדת היהודית התאבדות נחשבת חטא חמור.
סול: כל הדתות מדברות בשמו של אלוהים. דתות הן פרי יצירתו של האדם והן בדרך כלל מופיעות כאשר קבוצה של אנשים עוברת חוויה שאין ביכולתה להסביר ואשר יש בה כדי לחולל פחד. במשך השנים דתות אלו הרחיקו את המין האנושי מהאמת, לפיה אלוהים, הבורא, הנו חלק בלתי נפרד מאותו מין אנושי אשר הנו פרי יצירתו. כך הפכה הדת למעשה לסוג של אלוהים בפני עצמו, אלוהים אחרים אם תרצה. כל החוקים והתקנות השתלטו על המהות ובדרך אבד העיקרון של "אהבת לרעך כמוך." הדת הקתולית לדוגמא הכירה את ה- unwritten law, הידוע ביהדות כתורת הקבלה, אך העדיפה להסתיר אותו שכן אחרת כל אדם היה יכול למצוא את אלוהים בכוחות עצמו ולא היה צורך עוד בכנסיה. הדת היהודית נהגה באופן דומה. חוקים רבים נוצרו מתוך מטרה למנוע מאנשים מסוג מסוים מללמוד קבלה ורק לאחרונה הפך התורה לנגישה לכל.
הבט, קבלה איננה דת, היא פשוט כל היש. כפי שאני חוזרת ואומרת, אין נכון ולא נכון – כל בחירה או חוויה שייכת באופן בלעדי לאחד. תרשה לי לשאול אותך כיצד אתה מרגיש ביחס לאנשים הגוססים ללא תקווה לריפוי? האם מותר להם לבחור לעזוב את העולם כפי שאלון בחר או בדרך של המתת חסד?
בחירתו של אלון לחיות ולמות כפי שבחר התגבשה כבר בנעוריו. במקרה שלו, הדרך היחידה לשנות את הבחירה הייתה באמצעות הדרכה של נשמה ותיקה יותר אשר הייתה מראה לו את העוצמה של האהבה אשר הייתה חסרה במחשבותיו ואשר אותה הוא דרש. ואולם הדבר לא קרה והסיפור נכתב כפי שנכתב.
אל תבלבל את בחירתו של אלון עם בחירתו של אלוהים, כפי שאלון היה אולי רוצה. זו הייתה דרכו של אלון להצדיק את בחירתו. הסמים היו תוצאה ישירה לדרך החשיבה שלו אשר התאפיינה בעיקר בהרס עצמי. הדרך היחידה מבחינתו למשוך תשומת לב הייתה באמצעות התקוממת ומרידה. זו הייתה נקמתו על כך שלא קיבל אהבה בכמויות שדרש. זה לא הופך אותו לצודק או טועה. כך פשוט הוא הרגיש. הבחירה בהתאבדות קיימת בעולמו של אלוהים; אחרת הוא לא יוכל להיות כל היש. יחד עם זאת, זו אינה הדרך המומלצת לעזוב את כדור הארץ ובנסיבות "נורמאליות" יותר תמיד ישנה אלטרנטיבה. במקרה המסוים של אלון ובמצב אליו הגיע זו הייתה למעשה החלטה חכמה. עכשיו שהוא מחוץ לגופו יש לו הזדמנות לנתב את עצמו מחוץ לתדר של הרס עצמי. במוקדם או במאוחר אלון היה מוצא את מותו, בדרך של מוות טבעי או בדרך של התאבדות, פשוט לא היה לו כבר לאן ללכת.
צחי: אני מבין לפתע שאני בעצם מנסה לחלץ ממך אמירה בגנותה של התאבדות, אבל זה לא קורה.
סול: תרשה לי לשאול אותך צחי, האם אתה מחובר לרגשותייך? האם ביררת עם עצמך אם אתה לדוגמא כועס? נדמה לי שעדיין לא בררת בינך לבין עצמך את הרגשות שיש לך ביחס לחוויה שחווית. אתה עשוי למצוא בסופו של דבר שהצורך שלך להבין "מדוע" נובע מן העובדה שאתה עדיין לא הפנמת שכל דבר בחיים שלך הוא תוצאה של שנים של התניות, אשר באות לידי ביטוי בסופו של דבר בשפיטתם של אחרים.
אתם לא אלוהים כל אחד בנפרד, אלא מרכיבים את אלוהים ביחד, והעובדה שאלוהים יצר את אפשרות הבחירה הזאת משמעה שאין כל מקום לשיפוט. המשמעות של להיות אדם לא שיפוטי היא לא לשפוט את עניינו של האחר. זה עד כדי כך פשוט. לכל אדם יש נפש וכל אחד פועל מתוך מקום פנימי. ואף אחד אינו מושלם. לפיכך, על מנת להגיע למקום של שלווה דרך אי-שפיטה וקבלה של האחר יש לאמץ תחילה חמלה והבנה שכמוך, אף אחד אינו מושלם. אין מחיר לשלווה – זהו מצב ההוויה האולטימטיבי – ואני חושבת שתסכים איתי ששלווה פירושה אושר עילאי.
צחי: ובכן, אני חושב שאני מבין מה את אומרת, לפחות ברמה האינטלקטואלית. אם אין טוב ורע אז ברור שאין מקום לשיפוטיות. אני יכול לראות גם די בקלות איך העדר שיפוטיות וקבלה של דברים כפי שהם יש בהם כדי להפוך את החיים שלנו למשהו הרבה יותר נעים. יחד עם זאת נדמה לי שיש כאן איזשהו מלכוד, שכן גם המשפט האחרון שאמרתי כולל מידה מסוימת של שיפוטיות, שכן המסקנה היא שיותר טוב להיות לא שיפוטי. בנוסף, באופן מעשי, זה נראה לי מאוד קשה להימנע לחלוטין משיוכם של דברים לקטגוריות של טוב ורע, נכון ולא נכון וכו'.
סול: כל הכבוד! אני שמחה שהבנת. זה בדיוק מה שניסיתי להאיר אצלך. אתה כל-כך עסוק באינטלקט שאתה מסרב לראות את האמת של הבריאה והיא שכל מה שאלוהים מבקש עבורך זה שתיהנה מהבריאה! אין כאן שום מלכוד צחי – העובדה שאתה חושב שיש כאן מלכוד היא דרכך להיצמד לשכלתנות. ישנה דרך מעשית ליישם את האמור ואתה כבר הולך כברה מסוימת בדרך זו באמצעות הצהרות חיוביות ושינויי הרגלים. אל תשכח לאן השינוי הזה הביא אותך בחודשים האחרונים. זוהי הבחירה שלך ליישם או שלא ליישם. במקום להשקיע את האנרגייה שלך בחיפוש, פשוט תמשיך ביישום.
