מאת: נועם
אל: אבא
נושא: משחקי מלחמה
אבא, אני רוצה לספר לך המון דברים חדשים שקרו לי מאז שנפגשנו בסקייפ. אני מדבר עליהם עם נופר וגם קצת עם שי שמשחק אתי מאז שההורים שלו התגרשו. גם עם תותי. עכשיו אני שומע אותה נובחת.
זה היה אבא של שי, מריוס זקן התיש. הוא בא לבקש מאימא לחתום על עצומה של ההורים נגד המורה לאמנות. היום שי דחף אותה, והיא כעסה עליו, ובזמן שכעסה כל כך החצאית שלה התרוממה ויכולנו לראות את התחתונים הפרחוניים שלה. כל הכיתה צחקה. אני הסתרתי את הפנים שלי וביקשתי מנופר שתגיד לי מתי זה נגמר. ואז קראו למנהלת להשתיק אותנו. אבא, זה באמת קרה, אני לא מדמיין. את המורה לאמנות החליף המורה לחשיבה מתמטית, כי רק הוא מצליח לעשות סדר בכיתה שלנו. יש לו ראש קירח עם פרצוף ירח שעושה לי חשק לעוף, לברוח להרים ולהיות שם עם עצמי.
בזמן השיעור בהיתי לעבר הלוח שהיה מלא קווים ישרים ועליהם מספרים קטנים וחִצים עם קו אלכסוני קצר ונזכרתי איך החזרת אותי מבית הספר בג'יפ ארבע על ארבע. דניאל ישב במושב האחורי, ואנחנו דיברנו כמו שני גברים. אחר כך גלשנו בדיונה הגדולה. זו היה אחרי שהירי מעזה פסק בפעם הראשונה. נופר לחשה לי שהמורה קורא לי ללוח. כמובן הצלחתי לפתור את התרגיל המאוד לא מסובך שהוא נתן לי וחזרתי לשבת. אחר כך הייתה דפיקה בדלת, והמורה חזי נכנס והודיע לנו על תרגיל מטורף שיתחיל בקרוב. זה הקפיץ אותנו והכניס את כולנו לכוננות. הוא הודיע שמחרתיים בשעה אחת עשרה בבוקר תישמע אזעקה בכל הארץ, מטוס יתרסק, מאות טילים יתעופפו וספינות של חיל הים ישייטו בחופים כמו במלחמה אמתית. בתוך ארבעים ושמונה שניות נצטרך להיכנס למרחב מוגן. המורה חזי נראה לי לחוץ נורא, הוא רץ וחילק תפקידים והשאיר אותנו בבית הספר אחרי הלימודים. אמר שיבואו לראות אותנו שרים מהממשלה וכתבים מהערוץ השני של הטלוויזיה ונציגים ממאה מדינות. היום כתוב בכל העיתונים שהתרגיל הוא הכנה למלחמה הבאה עם הפלסטינאים, החמאס, החיזבאללה והאירנים ואולי גם עם הסורים.
אבא, זה לא נשמע לך כמו הסרט "מגה מיינד" - כולם נלחמים שם בכולם. אני לא מצליח להבין איך אימא תספיק להכניס את דניאל ואת תותי לממ"ד בתוך ארבעים ושמונה שניות. איזה כיף לך, אבא, שאתה שם ולא פה. ואל תדאג לי, אני בכלל לא פוחד.
מאת: נועם
אל: אבא
נושא: התרגיל
התרגיל התחיל - אזעקה ומיד רעש מחריש אוזניים של המטוסים שזינקו מבסיס חצור. הסעתי את
שרון בכיסא גלגלים לממ"ד, וכולם פינו לנו דרך. ניצלתי את ההזדמנות וקראתי לנופר שתעזור,
היא הייתה אחראית להפעלה וסיפרה שתי בדיחות מאוד לא מוצלחות. אני שונא שמספרים
בדיחות לא מצחיקות, אפילו כשנופר מספרת אותן. היה בום חזק ועוד אזעקה. בן ושי בכו. אני
חושב שזה הזכיר להם את המלחמה האחרונה וגם גייסו את אבא של שי באותו היום. פדיחה! אלי
הפסיכולוג ביקש לדבר אתם. שי סיפר לי שהוא השמיע להם הקלטה של אזעקה שוב ושוב כדי
שיתרגלו ולא יפחדו. דרך משונה להפחיד ולהפחיד אנשים עד שהם לא פוחדים.