הפתעת - רגע של קריאה
"הַיּוֹם אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר," אָמַר דָּוִד לְאִמּוֹ כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר בְּמִטָּתוֹ.
"מָה קָרָה, אַתָּה לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב?" שָׁאֲלָה אִמָּא בִּדְאָגָה.
"לֹא, אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ," עָנָה.
"מָה, מִמָּה אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ? מִמִּי אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?" שָׁאֲלָה.
"לְכָל הַיְּלָדִים יֵשׁ מְעִילִים חֲדָשִׁים וְרַק לִי יֵשׁ מְעִיל יָשָׁן," עָנָה דָּוִד.
"מָה? קַר לְךָ בַּמְּעִיל הַיָּשָׁן?" שָׁאֲלָה אִמָּא.
"לֹא, אַתְּ לֹא מְבִינָה, לֹא קַר לִי, אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה מְעִיל חָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְכֻלָּם."
"מָה לַעֲשׂוֹת, חָמוּד שֶׁלִּי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לָנוּ כֶּסֶף וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִקְנוֹת לְךָ מְעִיל חָדָשׁ. הָעִקָּר שֶׁלֹּא קַר לְךָ. וְעַכְשָׁו תָּקוּם וְתִתְלַבֵּשׁ," הֵאִיצָה בּוֹ.
"אִמָּא, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ עוֹבֶדֶת קָשֶׁה וְאֵין לָנוּ מַסְפִּיק כֶּסֶף, אֲבָל הַיְּלָדִים לוֹעֲגִים לִי, אֲנִי לֹא יָכוֹל כָּכָה," אָמַר וּפָרַץ בְּבֶכִי.
"אָז אֲנִי אֲבַקֵּשׁ מִטּוּבְיָה שֶׁיִּתְפֹּר לְךָ מְעִיל וְשֶׁאֲשַׁלֵּם לוֹ כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי. טוּבְיָה אוֹהֵב לַעֲזֹר לְכֻלָּם, וְאוּלַי הוּא יַסְכִּים לִתְפֹּר לְךָ מְעִיל."
"אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה מְעִיל מֵחֲנוּת וְלֹא מֵחַיָּט," אָמַר דָּוִד וְהִמְשִׁיךְ לִבְכּוֹת.
"טוּבְיָה יִתְפֹּר לְךָ מְעִיל כְּמוֹ שֶׁל כָּל הַיְּלָדִים," אָמְרָה אִמּוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ.
"טוֹב, אִם אַתְּ מַבְטִיחָה לִי שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁל כֻּלָּם, אֲנִי מַסְכִּים," אָמַר דָּוִד.
"לָמָּה לָקַחְתְּ אֶת הַשְּׂמִיכָה הַזֹּאת, אָמַרְתְּ שֶׁנֵּלֵךְ לַחַיָּט," הִתְפַּלֵּא דָּוִד כְּשֶׁיָּצְאוּ מֵהַבַּיִת וְאִמּוֹ הֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ שְׂמִיכָה חוּמָה.
"טוּבְיָה יִתְפֹּר לְךָ מִזֶּה מְעִיל, כָּכָה זֶה יִהְיֶה יוֹתֵר זוֹל."
"לֹא רוֹצֶה, לֹא רוֹצֶה, מָה פִּתְאוֹם, כֻּלָּם יִצְחֲקוּ עָלַי שֶׁאֲנִי לוֹבֵשׁ שְׂמִיכָה בִּמְקוֹם מְעִיל," שׁוּב פָּרַץ דָּוִד בְּבֶכִי.
"בּוֹא כְּבָר, נוּ, אֵין לִי זְמַן, אֲנִי מְמַהֶרֶת לָעֲבוֹדָה," אָמְרָה בְּקֹצֶר רוּחַ וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ.
כָּל הַדֶּרֶךְ הָלַךְ דָּוִד אַחֲרֶיהָ וּבָכָה.
טוּבְיָה קִבֵּל אוֹתָם בִּבְרָכָה.
"מָה שְׁלוֹמֵךְ, פְרִידָה יְדִידָתִי, וְלָמָּה דָּוִד הֶחָמוּד בּוֹכֶה?"
לְשֵׁמַע הַשְּׁאֵלָה הִתְגַּבְּרוּ הַדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו שֶׁל דָּוִד, וְהוּא הִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂמְלָה שֶׁל אִמּוֹ.
פְרִידָה הִסְבִּירָה לְטוּבְיָה אֶת הַמַּצָּב. "אוּלַי אַתָּה תּוּכַל לַעֲזֹר," אָמְרָה לוֹ.
"טוֹב, בֶּטַח, אֵיךְ לֹא אֶתְפֹּר מְעִיל לְיֶלֶד חָמוּד כָּל כָּךְ," אָמַר טוּבְיָה בַּחֲבִיבוּת.
"אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִי כֶּסֶף עַכְשָׁו," אָמְרָה פְרִידָה, וְגַם עֵינֶיהָ מָלְאוּ דְּמָעוֹת.
"מִי מְדַבֵּר עַל כֶּסֶף? אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאֲנִי אֶתְפֹּר מְעִיל לְדָוִד, וְזֶה בְּלִי כֶּסֶף. הַשָּׂכָר שֶׁלִּי יִהְיֶה הַחִיּוּךְ הַמָּתוֹק שֶׁלּוֹ," אָמַר טוּבְיָה וְהִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל דָּוִד הַבּוֹכֶה.
"תּוֹדָה, טוּבְיָה, בֶּאֱמֶת תּוֹדָה, אַתָּה עוֹשֶׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה," אָמְרָה פְרִידָה. "תִּרְאֶה, הֵבֵאתִי שְׂמִיכָה שֶׁאֶפְשָׁר לִתְפֹּר מִמֶּנָּה אֶת הַמְּעִיל."
"מָה, אַתָּה שׁוּב בּוֹכֶה, דָּוִד?" שָׁאַל טוּבְיָה וְלִטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ.
"אֲנִי לֹא רוֹצֶה מְעִיל שְׂמִיכָה, אֲנִי רוֹצֶה מְעִיל חָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַיְּלָדִים!"
"אַל תִּדְאַג, אִם זֶה לֹא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֶתְפֹּר לְךָ עוֹד מְעִיל מִבַּד אַחֵר, כְּדַאי לְךָ, כִּי כָּכָה יִהְיוּ לְךָ שְׁנֵי מְעִילִים. מִלָּה שֶׁל טוּבְיָה זֹאת מִלָּה. וּמָה יֵשׁ לְךָ לְהַפְסִיד? תְּנַסֶּה וְתִרְאֶה."
טוּבְיָה לָקַח אֶת הַמֶּטֶר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל צַוָּארוֹ וּמָדַד אֶת דָּוִד.
"אוֹ, גָּדַלְתָּ," אָמַר, "שֶׁתַּמְשִׁיךְ לִגְדֹּל כָּךְ! הַמְּעִיל יִהְיֶה מוּכָן מָחָר."
פְרִידָה בֵּרְכָה אֶת טוּבְיָה בִּבְרִיאוּת טוֹבָה וְהַצְלָחָה וּמָשְׁכָה אֶת יָדוֹ שֶׁל דָּוִד הַמְּיַלֵּל.
"דּוּדִי סְמַרְטוּטִי, דּוּדִי סְמַרְטוּטִי..." קָרְאוּ הַיְּלָדִים כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר לָבוּשׁ בַּמְּעִיל הַיָּשָׁן שֶׁלּוֹ. כָּךְ קָרְאוּ לוֹ כָּל יוֹם. לַמְרוֹת הַקֹּר הָעַז פָּשַׁט דָּוִד אֶת הַמְּעִיל, קִפֵּל אוֹתוֹ וְתָחַב אוֹתוֹ לְמַדַּף הַשֻּׁלְחָן עַד סוֹף יוֹם הַלִּמּוּדִים. בְּסוֹף הַיּוֹם הִמְתִּין עַד שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם, וְאָז לָקַח אֶת הַמְּעִיל, לָבַשׁ אוֹתוֹ וְרָץ מַהֵר הַבַּיְתָה.
לַמָּחֳרָת הִתְעוֹרֵר מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, הֵעִיר אֶת אִמּוֹ וְאָמַר לָהּ שֶׁהוּא רוֹצֶה כְּבָר לָלֶכֶת לְטוּבְיָה הַחַיָּט. אֲבָל אֲפִלּוּ אִם אָמוּת מִקֹּר, לֹא אֶלְבַּשׁ שְׂמִיכָה, חָשַׁב בְּלִבּוֹ.
"שָׁלוֹם, חֲמוּדִי. הִנֵּה הַמְּעִיל שֶׁלְּךָ," אָמַר לוֹ טוּבְיָה.
"אֲבָל זֶה לֹא מֵהַשְּׂמִיכָה שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ," אָמְרָה פְרִידָה.
"לֹא חָשׁוּב מִמָּה זֶה. חָשׁוּב רַק אִם הַמְּעִיל הַזֶּה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינִי דָּוִד," עָנָה.
דָּוִד לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. מְעִיל יָפֶה כָּל כָּךְ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ.
"אֵיזֶה יֹפִי," אָמַר בְּהִתְפַּעֲלוּת.
כְּשֶׁמָּדַד אֶת הַמְּעִיל נָצְצוּ עֵינָיו וְהוּא רָעַד מֵהִתְרַגְּשׁוּת.
"אוֹ, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁכִּמְעַט אֵין לִי מָה לְתַקֵּן. אוּלַי אַאֲרִיךְ קְצָת אֶת הַשַּׁרְווּל, זֶה יִקַּח לִי רַק רֶגַע," אָמַר טוּבְיָה.
טוּבְיָה תִּקֵּן. הוּא חִיֵּךְ אֶל דָּוִד וְדָוִד חִיֵּךְ אֵלָיו.
"עַכְשָׁו זֶה מֻשְׁלָם, תָּפַרְתִּי אֶת הַמְּעִיל כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיל אוֹתוֹ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה," אָמַר וְחִכֵּךְ אֶת יָדָיו בַּהֲנָאָה.
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ... אֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ בְּקָרוֹב," אָמְרָה פְרִידָה וְהִשְׁפִּילָה אֶת מַבָּטָהּ.
"אַל תִּדְאֲגִי," אָמַר לָהּ טוּבְיָה, "הָעִקָּר שֶׁזֶּה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הַיֶּלֶד. קִבַּלְתִּי כְּבָר אֶת מָה שֶׁמַּגִּיעַ לִי כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָעֵינַיִם שֶׁל דָּוִד."
כְּשֶׁהִתְקָרֵב דָּוִד לְבֵית הַסֵּפֶר שָׁמַע כְּבָר מֵרָחוֹק אֶת מֹשֶׁה מֵהַכִּתָּה שֶׁלּוֹ קוֹרֵא לְעֶבְרוֹ 'דּוּדִי סְמַרְטוּטִי', אֲבָל הַפַּעַם הַקְּרִיאָה נִתְקְעָה בְּפִיו כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמְּעִיל הֶחָדָשׁ.
"הֵי, מֵאֵיפֹה הַמְּעִיל הַזֶּה? אֵיזֶה מְעִיל יָפֶה יֵשׁ לְךָ," אָמַר וְלֹא הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר אֶת קִנְאָתוֹ.
"זֶה מִטּוּבְיָה הַחַיָּט וְלֹא מֵחֲנוּת כְּמוֹ הַמְּעִיל שֶׁלְּךָ. הוּא תָּפַר לִי בִּמְיֻחָד," אָמַר דָּוִד בְּגַאֲוָה.
כַּמָּה יְלָדִים הִסְתַּכְּלוּ וְאָמְרוּ "אֵיזֶה מְעִיל יָפֶה".
דָּוִד הִתְהַלֵּךְ בֶּחָצֵר לָבוּשׁ בַּמְּעִיל וְלֹא פָּשַׁט אוֹתוֹ גַּם כְּשֶׁנִּכְנַס לַכִּתָּה הַמְּחֻמֶּמֶת.
