"עוֹלָם חָדָשׁ, יְדִידַי, מַבְטִיחַ לָנוּ נֹחַ,

וְיָפָה הַשָּׁעָה מְרִיבוֹת לִזְנֹחַ,

דֵעוֹת קְדוּמוֹת לְהַטְבִּיעַ בְּמֵי הַמַּבּוּל

וּלְהָקִים יְקוּם חָדָשׁ עִם אַהֲבָה בּוֹ לְלֹא גְּבוּל.

יְהֵא זֶה עוֹלָם מְחַיֵּךְ וּלְיוֹשְׁבָיו סוֹבְלָנִי,

שֶׁבּוֹ יַעֲנִיק כָּל אֶחָד כָּבוֹד לַשֵּׁנִי,

וּבוֹ יָדוּרוּ עִמָּנוּ בְּאוֹתָהּ הַשְּׁכוּנָה

גַּם יוֹן עִם יוֹן, גַּם יוֹנָה עִם יוֹנָה.

עוֹלָם שֶׁבּוֹ גַּם אַתְּ, גְּבֶרֶת עוֹרֶבֶת,

תְּהִי חָפְשִׁית לְהַחְלִיט אֶת מִי אַתְּ אוֹהֶבֶת!" 

דִּבְרֵי הַיּוֹנָה הַצְּחוֹרָה אֶת הַלֵּב חִמְּמוּ,

שָׁתְקוּ הַסּוֹבְבִים וְכֻלָּם נִכְלְמוּ.

וַאֲפִלּוּ הַקּוּקִיָּה הִשְׁפִּילָה רֹאשָׁהּ

וּלְשֵׁמַע אִמְרֵי הַיּוֹנָה נִמְלְאָה בּוּשָׁה.

בְּמֶנִי עָבַר אָז רֶטֶט מִטֹּפֶר עַד מַקּוֹר

וְלֹא יָדַע אִם רוֹעֵד הוּא מֵהִתְרַגְּשׁוּת אוֹ מִקֹּר.

וְיוֹנִי מָחָה בִּכְנַף^-יָדוֹ דִּמְעָה נִרְגֶּשֶׁת

וְלַיּוֹנָה הַטּוֹבָה קָרָא אֵלָיו לָגֶשֶׁת,

הִזְמִינָהּ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם לַמַּסָּע,

וְכָךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ נֹחַ – עָשָׂה. 

יָמִים שָׁטָה הַתֵּבָה, וְיוֹשְׁבֶיהָ גִּלּוּ

כִּי אַךְ לַשָּׁוְא נֶחְרְדוּ, סְתָם כָּךְ נִבְהֲלוּ.

יוֹנִי, מֶנִי וְהַיּוֹנָה – שְׁלִישִׁיָּה נֶחְמֶדֶת,

וּבַמַּסָּע הַמַּתִּישׁ מַשְרִים אֲוִירָה מְיֻחֶדֶת.