החצר האחורית של הביטוח

רק מי  שחווה  על  בשרו, כפי שאני חוויתי, מצוקה של אב שהופך לסיעודי  בגיל צעיר יחסית, יוכל להזדהות עם הכאב שחוויתי לפני שלושים שנה, כשאבי הפך בגיל 57 מאדם עצמאי לאדם תלותי לחלוטין בחסדי הזולת.

שש שנים שהה אבי במוסד. שש שנים בהן עמדה משפחתי, ובה הוריי שהיו ניצולי שואה, בפני קריסה כלכלית ונפשית. כיסוי ההוצאות של השהות של אבי  במוסד היה גבוה פי חמישה מיכולתה הכלכלית של המשפחה, שכילתה את חסכונותיה וחלק מרכושה כדי לעמוד בהוצאות.

מצוקתו של אבי חסר האונים והמצוקה הכלכלית של משפחתי עקב כך, הפכו לירושה ולצוואה בהמשך דרכי בתחום הביטוח כשבניתי תכניות ביטוח סיעודי עבור אזרחי מדינת ישראל, לבל ייקלעו למצבי מצוקה כלכלית כאלו. אני זה שבניתי את רכיב הבטוח הסיעודי במסגרת הביטוח המשלים של קופת החולים הכללית וביטוחי סיעוד פרטיים לכל החיים, וכך בעצם הייתי הראשון שביטח מדינה שלמה בביטוח סיעודי. גם היום, כשמשבר הביטוח הסיעודי הקבוצתי נחשף במלוא כיעורו, יש בידי תכנית ביטוח אישית מוזלת שיכולה להוות פיתרון למאות אלפי מבוטחים שנזרקו מהביטוחים האלה נגדם התרעתי עוד בסוף שנות התשעים של המאה שעברה.

 

כבר ב-1997 היה לי ברור כיזם ומומחה בסיעוד, שהנתונים האקטוארים  והדמוגרפיים הראו שאסור להמשיך ולהציע ביטוחי סיעוד  קבוצתיים (כמו  במקומות עבודה), ביטוחים שהיו מוגבלים בזמן ושתומחרו לטווח קצר. הסוף של ביטוחים אלה היה ידוע מראש - הסבסוד של הצעירים את המבוגרים קבר סופית את הרעיון של ביטוח סיעודי קולקטיבי, ואת תוצאותיו אנחנו רואים היום כשמאות אלפי מבוטחים נותרו ללא ביטוח לאחר ששילמו מאות אלפי שקלים לשווא. רבים מהם ייוותרו ללא כיסוי ביטוח סיעודי כלשהו, או שייאלצו לשלם מאות אחוזים יותר כדי לקנות ביטוחים פרטיים.

כבר ב-1997 התחלתי לקיים פגישות עם אנשי אגף ההון, הבטוח והחיסכון במשרד האוצר והתרעתי בפניהם ובתקשורת, שוב ושוב, על כך שהביטוח הסיעודי הקבוצתי הינו פצצת זמן שתתפוצץ לכולם בפנים. אף נקבתי  במועד שבו זה יקרה – החל בשנת 2010. התקשורת הזהירה ופרסמה את הניתוחים שלי ואת מסקנותיי פעמים רבות במהלך השנים;  ואולם, גם נשירתם של עשרות אלפי מבוטחים משנת 2000 ואילך מהביטוחים  הקבוצתיים והתייקרות הפרמיות באופן מדאיג, לא מנעו מפקידי האוצר להתעלם  מאזהרותיי - הכלבים  נבחו והשיירה עברה. המדינה לא עשתה דבר (באמצעות הרגולטור) על מנת למנוע קטסטרופה מהאוכלוסייה הכי פגיעה – הקשישים - שבעת  פקודה  יהיו זקוקים  לסיוע  זה.

והנה אשר יגורתי ממנו והתרעתי  עליו כל  השנים – בא. ב-2011, פרסם המפקח על הביטוח הפרופסור עודד שריג הוראה המחייבת את חברות הבטוח להפסיק למכור ולחדש ביטוחים קולקטיבים. החשש היה כפי שחזיתי – חברות הביטוח לא יעמדו בתביעות שהלכו והתרבו עקב העלייה בתוחלת החיים.

ואולם זה היה כבר מאוחר מדי, מה גם שהוראת המפקח על הביטוח לא לוותה בפתרון חלופי מידי. נוסף על כך האוכלוסייה המבוטחת שהייתה ברובה כבר בגיל מתקדם לא הוכנה מראש להפסקת הביטוחים שעליהם שילמה הון במשך עשרות שנים.

גם  ההצעות של הממונה על הביטוח מ-2013  והצעת  הממונה הנוכחית דורית סלינגר, משנת 2014, להעברת המבוטחים הנפלטים מהביטוחים הקבוצתיים לביטוחים המשלימים של קופות החולים, לא  יפתרו את הבעיה, ועל כך אני נלחם גם בעצם ימים אלה של כתיבת ספרי.

העובדה שלא נמצאו פתרונות חלופיים מ-2011 גרמה לנזקים בלתי רגילים לכמיליון מבוטחים. מ-2011 הזהרתי השכם והערב במכתבים ובפגישות במשרד האוצר מהמצב שנוצר, במיוחד למבוגרים מעל גיל 55. למאבקי הצטרפו שותפים לדעותיי ויחד גיבשנו ובנינו מיזם חברתי-עסקי ע"ש ינון בני ז"ל, שתפקידו לבנות תוכניות ביטוח סיעודי מוזלות ויצירתיות. תכניות אלו עשויות להביא לפתרון עבור רוב המבוטחים המבוגרים לבעיה הכאובה שנוצרה. את תמצית התכנית העברתי בשנים האחרונות לאוצר ולחלק מחברות הבטוח. הצגתי נייר עמדה ראשוני בוועדת העבודה והרווחה בכנסת ביוני 2015. המפקחת על הביטוח דורית סלינגר הסכימה להביא בחשבון את רעיון הפוליסות המוזלות שכדוגמתן בניתי זה מכבר, והן הוגשו גם לאנשי המפקחת. העברתי גם את החמרים המעידים על הכשל הגדול שלו שותפים חברות הביטוח, וועדי העובדים והארגונים, היועצים הביטוחיים והמדינה, שהביא 1.2 מיליון מבוטחים אל שוקת שבורה.

הביטוח הסיעודי בכלל והקבוצתי בפרט הוא הנושא הכאוב שעומד במרכז ספרי, כמו גם נושאים נוספים על עולם הביטוח בכלל. בספרי אני חושף לראשונה את האינטרסים הלא ראויים של חברות הביטוח מול סוכניהן ומול מבוטחיהן; את עצימת העיניים של המדינה, של ההסתדרות, של הרגולטורים – בכל הקשור לביטוח הסיעודי הקולקטיבי. כמו כן, אספר גם על עצמי, דב ברומר, כילד שגדל בחיפה אצל הורים ניצולי שואה, ואף על הצלחתי המוכחת הן כסוכן ביטוח הן כמי שבנה תכניות שהפכו למותגים בעולם הביטוח.

184 עמודים

שנת הוצאה 2016

כתוב חוות דעת