מים אש לוהטת ועופרת

וּכְשֶׁיָּרְדָה לִמְצוּלוֹת

חַשְׁתִּי כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתִי
נָשָׂאתִי מַבָּטִי לָאֵל וָאֶשָּׂא תְּחִנָּתִי:
נָא שְׁמֹר אֶת חֲבֵרִי הַתֹּרֶן אֲנִי וּסְפִינָתִי.

יוחאי יצהרי, יליד 1949, אהב את הים ואהב את צה"ל, ואת שירותו הצבאי בחר לעשות בחיל הים. יוחאי היה על המשחתת אח"י אילת, כאשר טובעה בשנת 1967 בירי של ארבעה סטי"לים מצריים. על סיפונה היו 199 לוחמים. 47 נהרגו, 91 נפצעו. יוחאי יצהרי נפצע קשה. הוא נמשה מן המים העכורים כעבור תשע שעות, אך להוריו נמסר בטעות כי הוא נעדר. ידידת משפחה זיהתה אותו במקרה בבית החולים כעבור יומיים. החלמתו הייתה ארוכה וממושכת, אך לאחריה חזר לשרת בחיִל.

לאחר שחרורו הקים בהתנדבות את עמותת "קול הלב" ביוקנעם המחלקת חבילות מזון לנזקקים. את כל שנותיו הוא מקדיש לעזרת הזולת.

שיריו המובאים כאן ובצידם קטעי יומן הם עדות חיה ומרגשת לחוויה הקשה שהוא נושא עימו כל חייו. טביעת המשחתת, גיא צלמוות, הלם ופרידה לנצח מחברים לנפש.

58 עמודים

שנת ההוצאה 2020

כתוב חוות דעת