לאסתר באהבה
כשהתכנסנו בבית הלוויות לקראת קבורתה של אסתר, ניגשו אליי כמה מידידי הנפש שלה וביקשו שאוציא לאור את כתביה האחרונים. בלי היסוס נעניתי בחיוב. שתי שנים התייסרה אסתר לפני מותה, ובשנים אלו כבו עיניה עד חשכה. אבל עדיין ראתה, ראתה בנפשה, בידה החזיקה עט וכתבה עד רגעיה האחרונים. היא כתבה מילים. כתבה משפטים. לא בשורות. לא ברצף. אבל כתבה. כי אחרי ששנים רבות כתבה ספרים ועוד ספרים, היו לה עוד דברים להגיד לעולם, לאותו עולם שכל חייה תהתה על מהותו ועל טיבו ואולי מעולם לא הבינה אותו עד הסוף. אבל תמיד אמרה את דברה. ביטאה את המחשבות שהילכו פרא במבוכי נפשה.
ידידיה הנאמנים של אסתר טרחו ופענחו את כתביה האחרונים, והמלאכה לא הייתה קלה. רבים מהכתבים היו בלתי ניתנים לפיענוח, ואלה לא הובאו בספר הזה.
דבר ראשון בבוקר הוא השם שנתנה אסתר לספר. ידעה מה תוכנו ואיך תיראה עטיפתו. כתבה קטעים ורצתה לכתוב עוד רבים. כתבה אמרות, כתבה תהיות על החיים. היא כתבה בלי לראות, והשורות עלו זו על זו, והמילים נאבקו זו בזו, קפצו, ולעיתים התפזרו על פני הדף, למעלה ולמטה, אומרות הכול אבל מרוחקות ולא מוצאות את מקומן.
הספר הזה הוא ספר של אהבה. אהבה לאסתר. אהבה למילותיה. למילים שאמרה, למילים האחרונות שפיזרה על הדפים ולמילים שרצתה לומר לאחר שכבה מאור עיניה ובטרם כבו חייה. כי תמיד היה לה מה לומר לעולם.
הספר הזה נושא את הכותרת שבחרה לו ואת הציור שביקשה על עטיפתו – שמים כחולים כחולים, שמש צהובה מאוד ומשהו ירוק.
לאה צבעוני
48 עמודים
שנת הוצאה 2019
כתוב חוות דעת
השם שלך:חוות דעתך: הערה: HTML לא פעיל!
דירוג: רע טוב
הקלד את הקוד המופיע בתמונה שלפניך:
