בשנות העשרים לחייו ועם ספר שיריו השלישי גילי קימור עדיין מרגיש כילד בגוף בוגר. עתידו לפניו, אך עליו להתמודד על קו הגבול שבין אדם "אוטיסט" לבין אדם "רגיל". והדרך שבעזרתה הוא מבקש להפוך את חיי הגורל שנגזרו עליו לחיים הזורמים מתוכו חופשיים מפחד היא יצירתו השירית.
ספרו "דבש מלקות" ראה אור בשנת 2012. "הדרך המוזהבת" ראה אור בשנת 2015, ועתה רואה אור "נשיקה ופגיון", הפותח בשער "כשהאדמה רועדת תחת רגליי".
הַמַּיִם עוֹמְדִים בַּבְּרֵכָה שֶׁלִּי
וַאֲנִי כָּלוּא בְּתוֹכָהּ וּמְפַרְפֵּר כְּדָג בְּרֶשֶׁת.
אֲנִי מַרְגִּישׁ אֵיךְ הִיא מִתְעַפֶּשֶׁת
אֵיךְ הִיא מִתְיַבֶּשׁת בְּאִדּוּי אִטִּי
אֵיךְ הִיא תּוֹסֶסֶת כְּמוֹ רַעַל.
אֵיךְ אֶמְצָא לִי נְתִיב בְּרִיחָה לָאוֹקְיָנוֹס?
109 עמודים
שנת הוצאה 2019