ידידי, פרופ' יוסי גמזו, מספר על ההתפעמות שאחזה בו כאשר אלכסנדר פן ביקש ממנו לערוך את ספרו "היה או לא היה" שבסופו של דבר יצא לאור אחרי מותו. כאשר אלכסנדר רדובסקי פנה אליי בבקשה דומה חשתי אותה התפעמות עצמה.
סגנונו הצלול והייחודי של רדובסקי בשירה העברית הופך אותו לאחד המשוררים המקוריים והגדולים בזמננו – שקולו לא נשמע כלל. איש צנוע ונחבא אל הכלים שמעולם לא דחף ולא קידם את עצמו ואת שירתו, רדובסקי בעצמו מציע את התשובה לשאלת מוצא שיריו:
הַמְּשׁוֹרֵר אֵינֶנּוּ מְחַבֵּר,
הוּא עִפָּרוֹן, הוּא עֵט בְּיַד אֱלֹהַּ,
הוּא מַנְגִּינָה אֲשֶׁר כְּלוּאָה בַּתֹּהוּ
אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ רוֹצָה לְהִשְׁתַּחְרֵר.
כאן היו אמורות להיות שורות המספרות את קורות חייו של אלכסנדר רדובסקי. כתבתי אותן – ומחקתי. שורות חייו הן קורות חייו האמיתיים. וזה שהספר יוצא לאור בימי חייו של המשורר – אין זו מתנה עבורו אלא עבורנו.
אלי בר-יהלום
119 עמודים
שנת הוצאה 2018