מאתיים סיפורי אוכל

מאאתיים סיפורי אוכל איננו עוד ספר של מתכונים. זוהי אסופת סיפורים שבה כחמישים מספרים
מעלים חוויות וזיכרונות נוסטלגיים משולחן האוכל של ילדותנו. 

מאז ומעולם היה לאוכל תפקיד חשוב בעלילות החיים שלנו בארצנו. בימי הצנע והקיצוב הכול היה במשורה. אכלנו כשהיינו רעבים. שתינו כשהיינו צמאים, הייתה גם 'משמעת מים'. הימים היו ימי קליטת עלייה, ימי המעברות והפחונים. הכול חולק שווה בשווה בעזרת פנקסי מזון ותלושים. ואף על פי כן הייתה תחושה של שותפות ומעולם לא חשנו שאנחנו עניים. להפך, עד היום אנחנו מתרפקים על טעם האוכל של אימא ועל אורח החיים הצנוע. במטבח של אימא לא היו הררי תבלינים, לכן יצאנו לשדות והבאנו זעתר, עלי שמיר, כוביזה וחורשף, ואימא ידעה לעשות מכל אלה קציצות ותבשילים. רק בבתים מועטים אכלו לקינוח רפרפת, לכל היותר פודינג אדום. ממתקים ושוקולד היו יקרי המציאות.

מי שחי בתקופת היישוב בארץ בוודאי יתרפק על הסיפורים בהתרגשות ובהנאה. ולדור הצעיר ניתנת הזדמנות לטעום את טעמיה של ילדות אחרת, ענייה ומאושרת.