היה פעם קמץ בישן

היה פעם קמץ ביישן איננו עוד ספר לימוד, אלא ספר קריאה לילדים, שונה מספרי קריאה אחרים. הוא בעל מסר לימודי ונועד להבהיר לילדים את ההבדלים בין התנועות בדרך חווייתית עשירה בדמיון.

ילדים רבים מתחילים את שלב הקריאה בהבנת מהות הקמץ-פתח ושם נעצרים, כי כשהם לומדים תנועות אחרות - מתחיל שלב הבלבול. מקצתם קוראים את כל המילה בקמץ-פתח ומנסים לתקן לפי ההקשר ומשמעות המילה, אחרים מבינים את התנועה הבאה, ואז כאשר הם נתקלים במילה עם כמה תנועות, הם מתבלבלים.

ספר ססגוני ומרהיב עין זה נועד לסייע בלימוד הקריאה והכרת התנועות ומהותן (אָה-אִי-אוֹ-אוּ) בדרך חווייתית ועשירה בדמיון.

יש ילדים שלומדים מילים גלובליות וזוכרים אותן. הם אינם מפנימים את ההבדל בין התנועות ואינם מפתחים לעצמם תומכות זיכרון חזקות שלהן, ולכן כשהם מגיעים למילים חדשות הם אינם מצליחים לקרוא ומתחילים לנחש את המילים.

היה פעם קמץ ביישן נולד כדי לעזור לילדים בהבנת ההבדלים בין התנועות באמצעות הקניית הבנה בסיסית של הקשר בין הסמל הגרפי, שמו ו הצליל שהוא מייצר. בספר זה כל תנועה נקראת בשמה הנכון. בכל שם של תנועה מופיע רמז שמיעתי לצליל שהיא מייצרת (קמץ- אָה, חיריק - אִי, חולם- אוֹ וכך הלאה).

ונוסף   על שם התנועה בא האיור הצבעוני - שהוא הסמל הוויזואלי - ומטרתו לעזור לשמר את התנועה בשמה וכך לסייע לילד להפנים את משמעות התנועה ואת תפקידה בקריאה.

לדוגמה: החיריק- צורתו עיגול. כשהוא מופיע ומצטרף לקמץ, נוסף צליל חדש במילים. לא עוד מילים בקמץ-פתח ושווא, אלא גם מילים כגון מִי, הוֹפִיעַ, שִׁיר, קְפִיצָה.

כך גם בשאר התנועות.

החולם מבשר על בואו בקריאת הוֹ הוֹ, המרמזת על הצליל שהוא משמיע. וכשהחולם נופל לבור מבחינים בייחוד בנקודה שבראשו, וכאן המקום להפנות את תשומת הלב לחולם החסר.

כיצד לקדם מצבי קריאה בעזרת הספר?

א.          להקריא לילד מתוך התייחסות לאיורים המלווים את הספר. גם בשלב של הקראה בלבד יבחין הילד שמשתמשים בסוג מסוים של מילים בכל פעם שמופיע "חבר" אחר של הקמץ.

ב.          אחר כך אפשר להתחיל בפעילויות בעת הקריאה: להדגיש את התנועה שמופיעה, ובדרך שמיעתית להבליט את ההבדל לשינוי שחל במילים. (אפשר גם להדגיש את תנועות הפה המתחלפות בכל תנועה (בשורוק ובקובוץ - השפתיים מתכווצות, בחיריק - הפה נפתח כמו בחיוך).

ג.           בזמן הקריאה אפשר לשאול שאלות מכוונות ומרמזות לחיזוק התנועה. למשל: איך קוראים לחבר של הקמץ? מה שומעים בשמו של החבר? אילו מילים דומות לשם זה אתם מכירים?

ד.          להדגיש מילים בקריאה (הקמץ בכה אָהָה אָהָה אָהָה – מה אנחנו שומעים?   או החיריק צחק חִי חִי חָה).

ה.         הסיפור כתוב בחרוזים. אפשר לתת לילד לנחש את המילה מתוך הדגשת הצלילים.

ו.            לשאול שאלות בהקראה. מִי הִגִיע לשבִיל ברִיצה? – החיריק.... מה שמענו כשהחיריק הגיע?

ז.           לחפש מילים בסיפור בעת הקריאה: איפה כתובה המילה חיריק? איפה החיריק במילה? ועוד.

ח.         אפשר לתת לילד לספר את הסיפור במילים שלו ולהקפיד על שמות התנועות ועל זיהוין.

ט.         אפשר לתת לילד לקרוא כל יחידת תנועה באופן עצמאי. בדרך כלל הילדים מזהים את תנועות הקמץ-פתח, ובדפים הראשונים הם מצליחים. וכך, בהדרגה הם יכולים להתחיל לקרוא בכל פעם יחידת תנועה אחרת בהוספת פעילויות שיחזקו את אותה תנועה (מציאת מילים בתנועה, כתיבת מילים אחרות, מציאת מילים מתחרזות למילים מהסיפור).

י.            בסוף הספר יש תמונה של כל התנועות. אפשר לבנות חידות ומשחקים על התנועות והצלילים שהם מייצרים.