בור צלמוות

  איך אפשר לספר על הזוועות ברוח אופטימית?
ספר מצמרר, נורא אבל מלא תקווה

במשך עשרים ושניים חודשי מלחמה הסתתרו סבינה (לימים יפה) ונתן, אַחֶיהָ מילֶק ופּינֶק ואחר כך גם אחותם אנה בבור שחפרו בעצמם מתחת למרתף ביתו של ידידם הגוי יוז'ו, סמוך למפקדת הגסטפו. גובה הבור היה כמטר אחד ואורכו פחות משני מטרים. הם לא ראו את אור היום, לא עמדו על רגליהם, לא התרחצו ולא החליפו בגדים. יוז'ו היה מביא להם תפוחי אדמה, לחם ומים, ככל שעלה בידו להשיג בימי הרעב הכבד. את בתם הקטנה רֶנה מסרו סבינה ונתן לשומר היערות של הנאצים, ועצם הידיעה על קיומה נתנה להם את הכוח לשרוד ולא לאבד תקווה בחשכת הבור הטחוב בחברת עכברושים.

כתוב חוות דעת