עכשיו, כשבגרתי, באות השנים ועוטפות, ודומה כי אין שליטה על הנץ הזיכרונות. בימי ילדותי לא היו לנו מצלמות, אך התמונות מרצדות במוחי כאותן גלויות נוף ששולח אליי עברי מן המקום ההוא, שפעם הייתי בו ילד ונותר כמו תמונות שמישהו שולף מולי ללא סדר ולעיתים די במפתיע, כדי שאוכל לראות את הילד ההוא שהייתי אני.
וְאֵיךְ לֹא יָדַעְתָּ כִּי
כָּל אֲשֶׁר רָאִיתָ
וְכָל אֲשֶׁר אָמַרְתָּ
וְכָל אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אִישׁ
לֹא דִּבֵּר וְלֹא
לָחַשׁ עַל אָזְנְךָ לֵאמֹר
כִּי אֵלֶּה הֵם חַיֶּיךָ
112 עמודים
שנת הוצאה 2019