לבסוף עלה השחר

"אני זוכר ולא שוכח. לא שוכח, לא שוכח שהשעה 13:57, ואת דממת היום הקדוש מפר רעש של מטוסים קרביים בשמים. ואני קם בהרגשה שזהו, משהו קורה. חיל האוויר שלנו מגיע, אני צועק ולא יודע אם בכלל מישהו שומע אותי ברעש הזה. והנה הם נראים, ממש צוללים עלינו לעברנו."



ארבעים שנה לאחר שהשתתף במלחמת יום הכיפורים אביגדור שפיצר כותב את סיפור חייו. בספרו הוא חוזר אל ימי שירותו הצבאי בחיל התותחנים, ימים שהחלו בשגרה אפורה עליזה והפכו לימים של קרבות עקובים מדם בגבול הסורי הבוער.
בשפתו הייחודית והרגישה הוא מגולל גם את השלכותיה של הטראומה על המשך חייו האזרחיים - על לילות טרופי שינה ועל הטיפול הכושל בהלומי קרב בימים שבהם המונח 'הלם קרב' עדיין לא היה מוכר.
ואף על פי כן סיפורו של אביגדור הוא אופטימי ומעורר השראה, סיפור על בחירה בחיים חדשים, בחיים של אהבה.

148 עמודים

שנת ההוצאה 2015 

כתוב חוות דעת